תגובות אחרונות
spring spirit על עברתי דירה יהושע סמנה על הצד האפל של היבשת השחורה אלאור בן דודך ה"הקטן… על פיניטו לה קומדיה דוד פילאווין על פיניטו לה קומדיה מוריה על ואם כבר לבד אז שיהיה בתנו…
אוטובלוגרפיה (להתחיל לקרוא מכאן ולהמשיך אחורה לפי תאריך)
פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוגרול. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.
"צופן דה ווינצ'י" – איחח – עליך לא הייתי מאמין
ד"ש לכרובי
מה , אם בחורה דתייה עליה להראות סמרטוטה?
אתה יצור ולכן אני אוהב אותך.
לא שמת לב שחלק ניכר מהריקבון המערבי שתיארת קיים גם בארץ הקודש בחברה שממנה באת רח"ל.
תהיה בריא ופעם הבאה שאתה רואה צ. דה וינצ'י תוותר על הסוף.
ואני מת אבל מת לאללה לטוס לחו"ל
אתה חמוד לאללה. כל הכבוד על המודעות ההיסטורית. אתה כותב ממש יפה. נדבר
אודי מדהים!!
אמרתי לך שאין לי זמן ואני ארפרף.. אבל נשארתי עד הסוף !!
אגב נדב יש לך עוד שנה בישיבה בהצלחה…(כל הבאסה בקורס ק…)
עוד משהו קטן :
אודי אתה צריך להיות או סופר או צלם או שמא סופר-צלם אולי צלם-סופר…
לאודי, בהצלחה בבלוג, הוא נראה מעניין ושמח.
הוספתי את הבלוג שלך ללינקים ב"כתום".
(רועי, http://katom.blogli.co.il)
בס"ד
אודי,
1.במקום שאין "אנשים" , השתדל להיות איש, זה חו"ל , גם בצרפת זה אותו כנ"ל , בנות "חצי-עירומות"(כי זו האופנה בפריז) אבל לא רוקדות מעורב בחתונה..(ראיתי במו עיניי)
מזלנו שיש לנו תרי"ג מצוות ולא 7 מצוות בני נח,כי אז באמת לא היה נשאר הרבה מצוות לקיים…
2. במחנה הבא ,תשתדל לתרום יותר, חבל שיחמיצו את דעתך בישיבות הצוות , כי יש לך הרבה מה לתת. במחנות ברוסיה ,הישראליות (סה"כ 2 בנות) ממש ניהלו את הישיבה ,למרות שלא דיברנו רוסית. כי בעיקר בישיבות היה לנו מה לתרום, כי כיצד יראה כל יום הוא המטרה שלשמה באנו מהארץ…והיה נפלא,למחרת אנחנו היינו עושות צ'יל כמו שקראת לזה, והמדריכים האחרים היו מבצעים את התוכנית שעליה טרחנו בלילה הקודם…המשך לכתוב, נהננו מאוד…
אודי אחי היקר
בשקיקה אין סופית אני מחכה למילותיך
הנעימות
המלאות
והמרגשות
לא פלא שאתה אח שלי…………………..
😉
שלום אודי !!
שמחתי מאד לקרא את חוויותך בדרא"פ.
גם סיגנון כתיבתך מצא חן בעיני.
התבגרת וגם החכמת !!
אמשיך לקרא על חויותך, אשמח אם תשלח גם תמונה מעודכנת.
חלפו למעלה משנתיים ,כמדומני, ואולי קצת יותר, מאז שחזיתי בזיו פניך…
זקנו קצת.
דרישת שלום חמה מארץ הקודש
שבת שלום !
פורים שמח !
אודי שלום!
שמי אביחי,גר במושב תלמי ביל"ו (ממש 5 דקות נסיעה מנתיבות), הייתי שליח בקייפטאון בתשס"ה ,יכול להיות שפגשתי אותך במלון רייך לפני הטיסה שלך לדרא"פ.אני חייב לציין שממש נהניתי לקרוא את מה שכתבת וגם את הסרטון ב- youtube, עשית לי דה ז'וו עצבני (יישכוייח). אני כרגע תלמיד בבן גוריון ,אשמח לענות לך על שאלות במידה ותבקש.
לגבי המלצות לטיול בפסח- אל תפספסו את מפלי ויקטוריה שבצפון זימבבואה.
ויש לי בקשה קטנה- ד"ש חמה לרב רום ממני. יצא לי לדבר איתו בזמן שהוא היה כאן בביקור האחרון שלו בארץ (בזמן שהייתם במחנה קיץ), והבנתי ממנו שהוא מסיים את תפקידו לקראת פסח .אני מניח שאתם מצטערים על כך שהוא יעזוב אתכם טרם סוף השליחות שלכם.
אגב,יש לו כבר מחליף?
בכל מקרה- המשיכו לעשות חיל
אודי
אני קורא ומתגעגע אליך.
תתקשר כשיש לך זמן.
אודי , אתה בטח רוקד עכשו במורשה לצלילי תפילה חגיגית של יום העצמאות ,
אני תוהה איך תרגיש ? כמו הכנסת ספר תורה ?כמו עצמאות מדומה? או כמו מציאות של סתירה?
אתה בטח תוהה למה אני לא בעזרת נשים מרקדת עם בנות בני עקיבא , זה בגלל שאלעזר לא מרגיש טוב. בארץ הוא בטח היה נזרק אצל סבא וסבתא , לא הייתי מוותרת אבל בגלות …
התמונות מהטיול כל כך ממחישות את הסיפור , אכן כתב שטח אמיתי
שמעתי שלמדת טוב את הספר ארבעה בתים וגעגוע , זה אולי בגלל שהשם של הספר די ממצה את החיים שלך עכשו , לא משנה באיזה בית אתה קייפטאון,יוהנסבורג , זימבבואה או זמביה , ארבעה בתים אבל רק געגוע אחד – ישראל . יום עצמאות שמח
אורית רוזנברג – שליחה בקייפטאון ושותפה לחלק מהחוויות