מה אתה עושה שנה הבאה?

השאלה האולטימטיבית שמעלה את הפיוזים לכל מי שנמצא בשלב מעבר בחייו, אם רוצים לשאול אותך שאלה רצינית לא ישאלו אותך מה שלומך ע כ ש י ו, זה לא מעניין, מה אתה רוצה להיות, מה אתה מתכנן, זה מה שחשוב, למרות שאתה עכשיו נמצא בשלב ששאלו אותך שנה שעברה לגביו, הוא כבר לא מעניין, חל על חוק ההתיישנות, ההווה לא מספיק עדכני, אנשים לא יודעים ליהנות מהחיים עכשיו, כך הם (וגם קצת אני, פשוט קל יותר לדבר בגוף שלישי) מסתכלים על עצמם, לא כמה שהם עכשיו, מה הם שווים באמת, אלא בתור "שלום, אני דני, הולך ללמוד עריכת דין", וכבר אתה מסתכל עליו ברטרוספקטיבה הפוכה, ומלביש על הטי שירט הגזור שלו חולצה מעומלנת, ומזוודת ג'יימס בונד, דופק נאום חוצב להבות סטייל הוליווד בבית המשפט. מה עם דני עכשיו?, איך הוא מרגיש? מה מעניין אותו בחיים?, מה מציק לו? כל אלו שאלות נחמדות שרק עומדות בצל היצור שנקרא עתיד, שכשלעצמו אף פעם לא מושג. יש לזכור שהעסק פה אינו רק מן השפה ולחוץ, הוא מתחיל הרבה לפני, באיך שהאדם תופש את עצמו, הוא גם מפנטז על קריירת עורך דין בפירמה ידועה, רק אחר כך המסר עובר לחברה, שמעמידה אותו במקום הראוי לו בסולם האבולוציה האנושית. אם הוא לא בדיוק סגור על עצמו, מתלבט קצת חושב יותר על העתיד שלו, לא משחק את התפקיד הבנאלי  שמייעדת לו החברה, מייד ההורים מתנצלים: "דני שלנו קצת מבולבל, אבל יהיה בסדר, יש לו ראש טוב". ושלא תבינו אותי לא נכון, פרזיטיות בסגנון אחי, יהיה בסדר, הכל משמיים, היא אחד הדברים המתועבים ביותר בעיני, רק שלפעמים צריך לזכור שאפשר גם לחיות ת'חיים ולא רק לתכנן אותם כל הזמן, כי זה לא נגמר.

עכשיו, מה הסיפור של כל ההקדמה החופרת הזו? רק רציתי לרכך קצת את הקרקע לקראת הידיעה המרעישה: כנראה אני הולך ללמוד סוציולוגיה, נרשמתי אתמול. בעיניי הכל מתחיל ונגמר בחברה, לכן התחום מאוד מעניין אותי, וכן, אני יודע שאין כסף בתחום, וגם לא בדיוק עבודה, אבל אני לא רוצה לעבוד במשהו שלא מעניין אותי, לא רוצה למכור את נשמתי למכונה המשומנת של תעשיית המזומנים. אני הולך לעשות מבואות בתחומים שמעניינים אותי ובהמשך אני אסגר יותר על עצמי. בקיצור, כמו שכתבתי לעיל אני הולך לעשות משהו שאני רוצה לעשות בלי לתכנן יותר מדי לעתיד, אני מאמין שמה שאני אוהב עדיף לי. אך אם בכל זאת נרצה להשתעשע קצת בניבוי העתיד אז אני מתכנן משהו שילך בערך ככה: עד סוף השנה אני אטייל בעולם, אחזור לתחילת האוניברסיטה אחר החגים, אלמד בבאר שבע, אגור בנתיבות, אתחתן, תוך שנה (מהחתונה…) תהיה לי ילדה ויקראו לה אסתר (בגלל שאני הוגה בנסתרות, וגם עכשיו זה אדר וגם כך קוראים לסבתא שלי), את חיי אקדיש להקמת הארגון "המיליציות המזרחיות", את חיי אסיים לאחר שהארגון יכונן סדר עולמי חדש והפרולוטריון ישלוט בעולם; נחזור אלינו… אני כבר חוזה בעיני רוחי את אבא שלי, אביאל ושאול (לא פרידמן, דוד שלי) אומרים לי בקול רציני, אודי, איך תביא אוכל לאסתר? מה שאתה לוקח זה מקצועות לעשירים, מה אתה משגע את השכל? יודע כמה עולה לחודש חבילת טיטולים, מטרנה, מטפלת וזה רק על היצור הקטן הזה! שלא לדבר על המשכנתא, אתה לא איזה ילד שמנת שיכול להרשות לעצמו ללמוד מקצועות בגלל שהוא אוהב אותם בלי לחשוב על קצת הפרקטיקה! איך תסתדר בחיים? תמשיך למצוץ כסף מההורים שלך? ולי, אבל וחפוי ראש, לא יהיה בדיוק מה לענות, אמלמל משהו בסגנון: בטח יש אנשים שהתחילו כמוני והם מצליחים לחיות.  בכל אופן אני פשוט אנסה לשנה ואראה, תמיד אפשר לשנות, אני עדיין צעיר, שזה דרך אגב גם מושג יחסי, כיוון שכאן, בדרא"פ, אנשים בגילי (23 רחמנא ליצלן, עדיין רווק, פנוי להובלות), נמצאים בדרך לדוקטורט או כבר נמצאים עמוק בעבודה, אחרי תואר ראשון כמובן, ומכניסים כמה אלפים יפים בחודש, בעוד שעבדכם הנאמן עסוק בלגלות את מכמניה של הארץ היפה שלהם, כאילו שלא נשאר לי עוד מה לעשות בחיים חוץ מלצוד פרפרים לאוסף הפרטי שלי. בקיצור, החיים מורכבים, וגם אני מכפיף את עצמי לכללים שמכתיב העולם, אחרת הייתי הולך ללמוד קולנוע, שזה בעיניי אחד מהתחומים הכי מעניינים ומשפיעים בעולם, רק שהסיכוי להגיע לשלב שבו אתה מתחיל לעשות משהו משמעותי הוא אפסי, נקווה שבסוציולוגיה זה אפשרי יותר. חוץ מזה, מה חברים כמו אביאל ודודים כמו שאול יעשו עם כל הכסף שלהם, אם לא להשקיע אותו בקרן המחקר לסוציולוגיה שתממן את אודי?… סתם, בחיים אסור להזדקק לאף אדם כמו שאמא שלי אומרת. בכל אופן, אני לא סגור במה אעסוק בחיי, אך נסתדר, כמאמר השיר: "רוב האנשים המעניינים שהכרתי בחיי, עדיין לא יודעים מה הם עושים". ועכשיו נעבור לחלקכם בעסקה קוראים יקרים, אם אתם מכירים סטודנטים לסוציולוגיה בבאר שבע, אני אשמח לקבל את המייל שלהם, או בכלל כל בדל מידע שלדעתכם יעניין אותי בנוגע לעניין.

  כדי לא להרוס את הרפרטואר של הבלוג נדבר קצת על קורותי בדרא"פ, לא מזמן צפיתי בסרט Blood Diamond, נראה לי שהמתרגמים הישראלים קוראים לו לגעת ביהלום (שם שהורס את כל המשחק מילים), סרט איכותי, קצת קיצ'י (בכל זאת הוליווד…) אפילו עם מסרים מעניינים (בסגנון: גם תושבי העולם המערבי הנאור שותפים בפשע של הרצח היומיומי של אנשים באפריקה), אבל מה שהכי שווה בסרט זה שרואים שם את קייפטאון, אפילו מצלמים שם אזור שרחוק שתי דקות נסיעה מהבית שלי, רואים את הר השולחן (בהרבה מהתמונות שלי יש ענן ששוכן על ההר, אז לרוב זהו הר השולחן), ממש התלהבתי, כאילו שליאונרדו דיקפריו הצטלם בבית שלי בבית שמש, בקיצור תצפו בסרט ותלמדו על הרבה דברים חשובים כמו מה שהולך כאן באפריקה בין הלבנים לשחורים, קולניאליזם, עסקאות נשק, ניצול ילדים לצרכי צבא, השתיקה של העולם, איפה אודי גר, איפה אודי הולך לטייל בפסח (רוב הסרט צולם במוזמביק) ושאר פרטים מעניינים. 

לסיום הפוסט של השבוע רק ארצה לציין שאני קיים! אם תעשו חיפוש לשם אודי סמנה בגוגל תמצאו את הבלוג שלי ראשון ברשימה! כמאמר החכם: "אתה בגוגל משמע אתה קיים".

img_076311.jpg

ילדים יקרים, צפו בסרט Blood diamond וחפשו בו את התמונה.       אם היו מזיזים קצת את המצלמה היה אפשר לראות גם את הבית שלנו. אנו מקבילים את רכס ההרים שבתמונה כל בוקר, שמם הוא שתיים עשרה השליחים, אך אני מעדיף לכנותם  שתים עשרה השבטים.  

פוסט זה פורסם בקטגוריה בלוגרול. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על מה אתה עושה שנה הבאה?

  1. אח של אודי הגיב:

    אתה כותב יפה ומצחיק,כמו תמיד…
    שיהיה המון בהצלחה.
    אם אני לא טועה,שנת הלימודים האקדמאית מתחילה באוקטובר כך שנשאר לנו עוד שבעה חודשים להתגעגע…
    שבת שלום!!!

  2. לדיה אמא של אודי הגיב:

    אודי יקר שלנו!
    הכתיבה שלך סוחפת מרגשת ומצחיקה
    כנראה שפעם גם תכתוב משהו לכל יושבי תבל, כדי להעביר את כל המסרים שלך
    אני תקווה שתוכל לממש את כל שאיפותיך ורצונותייך ומסרייך
    והכי חשוב שתעשה רק מה שאתה רוצה ואוהב
    כי לבטח תעשה טוב את מה שאתה אוהב

    ותמיד אפשר להתחתן עם בת של אבא עשיר….
    זה פותר הרבה צרות
    ואז תוכל ללמוד מה שאתה אוהב
    אפילו קולנוע

    שלך באהבה
    אמא

    כל זה חיברתי אני טלי בעזרת ה' יתברך החונן לאדם דעת
    בשמה של אימי לדיה
    וגם אני כמובן מצטרפת לברכות ולאיחולים

  3. בלקין הגיב:

    כמב שחפרת בסוף דיברת רק על שנה הבאה…
    ואתה בחו"ל יעני החיים שלך אמורים להיותמעניינים
    תהיה בריא ותבקר בסטלנבוש

  4. אודי הגיב:

    אמא, מה את מביכה אותי, בואי נשמור את ההשתפכויות לטלפון, לא מול כל העולם…
    חוץ מזה מי כמוך יודע שאם בחורה בסגנון שיש כאן תדרוך על סף ביתנו יקח לה הרבה זמן להתאושש מהעסק… שכחת מי אומרת לי כל הזמן שאסור לי לקחת בחורה מפונקת???

  5. דוד פילאווין הגיב:

    אתה לא חייב לכתוב בטון כזה אפולוגטי

    חברים שלך שנשארו בישיבה לא לומדים משהו מועיל יותר ( או מכניס יותר )

    סמוך עלי,

    על החתום,

    חבר שלך מהחוג לפילוסופיה 🙂

  6. שאול פרידמן הגיב:

    לילה טוב מבית ישראל,

    אודי אתה כותב נהדר. אתה צריך להירגע עם המחויביות בחיים. הם יגיעו ואתה תסתדר איתם, רבים וטובים הסתדרו – למרות שבוודאי שהרוב התמסד. אין צורך לפחד מהעתיד, או להצדיק את הדרך אליו. במישור האוביקטיבי הרי אתה יודע שהקרקע בוערת ולכן אין צורך בלחץ, היא תבער עם תואר ובלי תואר, עם עבודה או בלעדיה. במישור הסוביקטיבי יש לפנינו אפשרויות בילתי מוגבלות, בהתמדה וברוגע תהיה התפתחות אדירה. יש בך את השילוש הקדוש – אתה בן דתי שפוי. אתה שווה את משקלך (הצנום) בזהב – הזהב השחור… (בדיחה).

    The shworts its within. רוב העבודה היא פנימה.

    שלך, שאול

  7. חגית תורג'מן הגיב:

    אודי,

  8. חגית תורג'מן הגיב:

    טוב שרה הסבירה לי איך שולחים בלוג בפעם הראשונה. אז זה בא בהמשכים… מתוך ההרגל של מעבר משורה לשורה במעבד התמלילים זה נשלח. בכל מקרה מציעה לך לא לאבד את הכישרון ולהוציא ספר בטוחה שהוא יהיה רב המכר הבא… יש לי אפילו שם "זיכרונות מקיאפטון"מקורי.. שיהיה בהצלחה ואחלה בחירה ללמוד סוציולוגיה אני בעד פורים טוב ולב שמח חגית

  9. אלון הגיב:

    אלוף!!!

  10. דוד פילוין הגיב:

    אני מסכים עם שאול – הקרקע בוערת!!!

  11. שמוליק (לא פב"ש...) מנתיבות הגיב:

    לאודי, אין ספק שיש לך את זה, אתה כותב נהדר (ובכיוון…) רציתי לאחל לך הצלחה, למרות שלא תשנה להם שם את סגנון החיים משהו בך ישתנה וזה מה שחשוב, תמשיך ללמוד מכל הקורות אותך ואולי תצליח לגרום אפילו רק לאדם אחד להשתנות מי יודע…

  12. דוד שאול (סאם) הגיב:

    יפה אודי הוצאת לי שם של איש מרובע .
    לא משנה מה שתלמד בסופו של דבר לא כולם עוסקים במה שהם למדו.
    עובדים איתי עכשיו בחור שלמד סוציולוגיה ואחד שסיים עריכת דין ,החיים מגלגלים אותנו לכל מיני מחוזות שאנחנו לא יכולים לצפות .
    מה שחשוב כרגע זה שתעשה חיים ותהנה מכל רגע .
    המשך בכתיבתך המקסימה ושיהיה לך רק טוב .
    מדודך האוהב : שאול

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s