ניסיתי להגיב לך על פוסט הדוני דארקו בבלוג החדש, אבל אז גיליתי שאני לא רשומה כבלוגרית בגוגל.
כיוון שאין לי כוח להירשם לפני שאני מגבשת לעצמי זהות ואישיות, וכיוון שאין לי כוח לפתוח לעצמי בלוג שאני אזנח אחרי שבועיים מן הסתם, אני שמה לך כאן את התגובה, ואתה יכול פשוט להעתיק אותה לשם:
סרט שראיתי באמע הלילה לאחר המלצה של ידיד טוב שהגדיר אותו "סרט פולחן", יחד עם חברה קצת פרנואידית בכל הנודע לסרטי פסאודו-אימה, שהייתה עסוקה בלהתחפר לי בבטן בכל פעם שהיא זיהתה צללית של שפן.
לא הבנתי ממנו יותר מדי אז, הייתי די עייפה ומטושטשת, ולא ירדתי לעומקו של התחכום אינטלקטואלי. כבר אז ציינתי לעצמו שהוא מצדיק צפיה חוזרת. לצערי עדיין לא הקדשתי לו אותה.
הפוסט הזה די עושה לי חשק לאתר את הדיסק של הסרט (או להוריד אותו שוב), ולשבת לראות אותו כמו שצריך.
ניסיתי להגיב לך על פוסט הדוני דארקו בבלוג החדש, אבל אז גיליתי שאני לא רשומה כבלוגרית בגוגל.
כיוון שאין לי כוח להירשם לפני שאני מגבשת לעצמי זהות ואישיות, וכיוון שאין לי כוח לפתוח לעצמי בלוג שאני אזנח אחרי שבועיים מן הסתם, אני שמה לך כאן את התגובה, ואתה יכול פשוט להעתיק אותה לשם:
סרט שראיתי באמע הלילה לאחר המלצה של ידיד טוב שהגדיר אותו "סרט פולחן", יחד עם חברה קצת פרנואידית בכל הנודע לסרטי פסאודו-אימה, שהייתה עסוקה בלהתחפר לי בבטן בכל פעם שהיא זיהתה צללית של שפן.
לא הבנתי ממנו יותר מדי אז, הייתי די עייפה ומטושטשת, ולא ירדתי לעומקו של התחכום אינטלקטואלי. כבר אז ציינתי לעצמו שהוא מצדיק צפיה חוזרת. לצערי עדיין לא הקדשתי לו אותה.
הפוסט הזה די עושה לי חשק לאתר את הדיסק של הסרט (או להוריד אותו שוב), ולשבת לראות אותו כמו שצריך.